יום המהפכה ה-41 באיראן, היום בו מציינים 41 שנים להשתלטות המפגינים על ארמון המלוכה וניצחון המהפכה, והיום ה-40 למותו של הגנרל קאסם סולימאני מצויינים ומשפיעים זה על זה ביממה האחרונה, במין צימוד מיוחד של התלכדות סביב שני האירועים האלו. המשטר בטהרן ניצל תודעתית ותעמולתית את החיבור בין שני התאריכים כדי להפגין כנגד המערב, וזאת בשביל להעצים את הכוחות שתומכים במשטר בתוך המדינה. על הרקע הזה, רצינו לברר מה מצבו האמיתי של המשטר כיום? האם הוא הצליח למלא את החלל שהותיר אחריו הגנרל קאסם סולימאני? האם המשטר מתכנן נקמה עוצמתית על חיסולו. כמו כן רצינו לבחון האם החולשה המתמשכת של המשטר, תביא בקרוב להפלתו, ולשם כך פנינו למספר מומחים בתחום.
עוד בנושא:
יום לציון ההפיכה האיראנית
איראן במצב קשה, אך המשטר לא מאויים – כרגע אין על הפרק נקמה בגלל חיסול סולימאני
ד"ר מנחם מרחבי, ממכון טרומן באוניברסיטה העברית, מסביר כי כרגע לא נראה שאיראן תנקום ישירות על מותו של סולימאני. לדבריו "איראן בוודאי תנקום, אבל כרגע זה לא נראה עיתוי טוב לאיראן לצאת לפעולת נקם משמעותית. רצון לנקמה באופן כללי יש, אבל בטווח הקצר - פחות סביר שזה יקרה. ביחס ליום השנה למהפכה, שמתלכד עם 40 הימים למותו של סולימאני, אפשר להגיד כי בשנים האחרונות, המהפכה כבר לא מתיימרת לייצג את העם בצורה האותנטית, כפי שהתיימרה להיות בראשיתה דרכה".
ד"ר מרחבי הוסיף כי "משמרות המהפכה והגורמים המהפכניים הסירו כפפות בעניין, וכבר לא מתאמצים לייצג את העם הרחב כפי שעשו בעבר. בכלל, הציבור מאוד מפוצל. יש כמה קבוצות. הראשונה כוללת צעירים, עם מרכיב נשי חזק, שלהן מפריע יותר עניין החירות לצד האופק הכלכלי העגום. קבוצה שנייה, כוללת עובדי צווארון כחול שהם ממורמרים מהאינפלציה הגואה והאבטלה הגבוהה. בשנים האחרונות הם מבצעים שביתות אלימות שמסתיימות לפעמים עם תוצאות קשות, ובאיראן הרשויות מתייחסות אליהן כחתרנות פוליטית. הקבוצה השלישית היא של מעגל לא מצומצם של אנשים שיש להם עניין בשיטה הקיימת".
צילום: אי.אפ.פי
רחובות טהרן, היום
מה מצבה של איראן כיום, דור וחצי מהמהפכה של חומייני?
"חוסר הנחת שרוחאני מבטא היום, והוא בהחלט מבטא את זה, וזה אגב מה שהוביל אותו לשלטון. רוחאני נראה חסר אונים מול מערכת מאוד משומנת שהמנהיג העליון חמינאי יצר לאורך השנים ובנוסף נראה גם חסר אונים מול היכולת של הבוחרים לאתגר את המערכת הזאת. יש תחושה של אסקפיזם אצל צעירים, ייאוש שלא בהכרח יוביל לאלימות, פחות הזדהות עם המדינה".
צילום: אי.אפ.פי
בכל הנוגע למצבו של כוח קודס, ד"ר מרחבי טוען כי "קשה לדעת מבחוץ מה בדיוק קורה שם, אבל ניתן להעריך שבהחלט קוצצו כנפיו. סולימאני היה הרוח החיה מאחוריו. עושה רושם שהמנהיג החדש של כוח קודס, איסמעיל קאאני, הוא אדם פחות מעורר השראה בהשוואה לסולימאני, לא ברמה שלו. הוא גם פחות חד כמו סולימאני. לדעתי אין ספק שבטווח הקצר, הכוח הזה יהיה עם פחות יכולות מבעבר".
בכל הקשור לרמת הנפיצות ברפובליקה האלסאמית הוא אומר כי "המצב רוחש, בהחלט נפיץ, אבל לא ברמה שהשלטון יתמוטט כמו שחושבים במערב. הוא מאותגר מאוד, למשל על ידי הפגנות שהתרחשו לאחרונה לפני חיסול סולימאני. הפגנות שפרצו במדינה בעקבות התייקרות הדלק. בהפגנות הייתה אלימות בקנה מידה מאוד משמעותי, גם בסדר גודל איראני, אבל אני לא רואה את השלטון מאוים היום מהמפגינים או מהפגנות דומות".
חלל שהותיר סולימאני לא התמלא אבל המשטר רחוק מנפילה
ד"ר תמר עילם גינדין, מומחית לאיראן מהמרכז האקדמי שלם וממרכז עזרי, כותבת ומרצה בנושא איראן, אומרת כי באיראן חוגגים בעשרת הימים האחרונים את מה שניתן לתאר כ"גינדין שהידולדת שמח לקאסם סלימאני!". היא מציינת כי תומכי המשטר עוסקים רבות, הן ביום השנה לחזרת חומייני לאיראן, והן ב-40 היום למפקד כוח קודס.
ד"ר עילם מוסיפה כי "למרות מופעי האהבה והשמחה, המשטר לא מצליח למלא את החלל שהאיש הותיר. "כשאני מגדירה את המצב כ-"שהידולדת שמח", זו אינה המצאה, זוהי רוח הברכות שאנו מוצאים ברשתות החברתיות לרגל יום הארבעים לחיסולו של הגנרל ודווקא מטעם תומכי המשטר. ההאשטג הנפוץ הוא "השחר של סולימאני".
צילום: אי.אפ.פי
ד"ר תמר עילם גינדין מוסיפה כי "לעשרת הימים שבין שובו של חומייני לאיראן (ב-1.2.1979) ועד לניצחון המהפכה (ב-11.2.1979) קוראים 'עשור השחר', שהוא מעין חג לאומי שמצוין בעיקר במעגלי השלטון ומקורביו. הפעם יום ניצחון המהפכה ויום הארבעים (המקבילה האסלאמית לשלושים ביהדות) מתאחדים".
ד"ר תמר עילם גינדין מדגישה כי "גם נציג המנהיג בכוח קודס אמר בנאומו שעל חיסול סולימאני צריך טראמפ לתת את הדין בבית משפט בין לאומי. בהפגנות מלאות העוז בעד המשטר ולזכר סולימאני השתתפו גם ילדיו של סולימאני וגם מחליפו, אסמאעיל קאאני. המפגינים נשאו שלטים כמו "כולנו קאסם סולימאני" ו"מאבק המאה גדול מעסקת המאה", וכמובן, 'מוות לאמריקה' ו'מוות לישראל'".
צילום: רויטרס
מפגינים ברחובות העיר ראשת באיראן למרות השלג
בכל הנוגע לחלל שסולימאני השאיר אחריו, מציינת תמר כי "החלל שהשאיר סולימאני גדול מכדי למלא; הוא היה גיבור-על ונבל-על בעת ובעונה אחת. הוא היה עקרונית כפוף למפקד משמרות המהפכה, אך למעשה היה מספר 2 ברפובליקה האסלאמית ודיווח ישירות לחמינאי. הוא היה שר החוץ האישי של חמינאי ו"החוט של המסבחה" (שרשרת התפילה), שאיגד את כל מדינות הסהר השיעי ביחד. אסמאעיל קאאני קיבל את הפיקוד על כוח קודס, אך לא את המותג. כוח קודס מסתדר. אחרי מפגני האהבה ומפגני הזעם. אבל ההפגנות שבאו לאחר מכן חשפו את העובדה שהיו לו לא פחות שונאים מתומכים. הפיצויים שצריכה הרפובליקה האסלאמית לשלם למשפחות הרוגי המטוס האוקראיני מצטרפים לנזקי המפגינים בהפגנות הדלק בנובמבר, והמצב הכלכלי הקשה מצטרף למצב הפוליטי הקשה של העומדים בראש. האם זה אומר שהסוף קרוב? הוא קרוב יום אחד יותר מאשר אתמול, אבל אין לדעת מתי זה יקרה בדיוק".
מה להערכתך הסיכויים שהמשטר יוציא אל הפועל פיגוע ראווה?
ד"ר גינדין סברה כי "אם המשטר יוציא פיגוע, זה יהיה ממש היום, כשמציינים 40 ימים למותו של סולימאני. סולימאני מת ב-3 לחודש ינואר, ועשרות אנשים מתו בלוויה שלו. אלא שבפועל המשטר לא במצב טוב ולכן קשה לראות אותו מוציא אל הפועל פיגוע כזה".
2020-02-11 13:57:00Z
https://news.google.com/__i/rss/rd/articles/CBMiLGh0dHBzOi8vd3d3LmlzcmFlbGhheW9tLmNvLmlsL2FydGljbGUvNzMyNzIz0gEA?oc=5
52781809298533
Bagikan Berita Ini
0 Response to "40 יום לחיסול סולימאני ו-41 שנה למהפכה האסלאמית: איראן בפרשת דרכים - ישראל היום"
Post a Comment